שנות
ה-80 של המאה ה-19. פרעות ברוסיה שזכו לשם 'סופות בנגב' מביאות להתעוררות הענין
הציוני ולעליה המכונה בפינו 'הראשונה'. המושבות הראשונות בשפלת יהודה נוסדות –
ראשון לציון, נס ציונה ועוד. יהודי תימן עולים לארץ במה שנקרא 'אעלה
בתמ"ר"... נדמה כי העולם עצר מלכת כדי לחזות בעם ישראל השב לארצו.
זהו שלא.
באותה
תקופה המשיך העולם בשלו. אחד האירועים המעניינים שהתרחשו קרה לא רחוק מכאן, בסודאן.
באותה תקופה היתה בריטניה מעורבת מאד בנעשה במצרים ובשכנותיה בגלל האינטרס שלה
בתעלת סואץ. למעשה החל מ 1882 הפכה מצרים למושבה בריטית. במסגרת זו פעלה בריטניה
גם בסודאן השוכנת מדרום למצרים. בסודאן התקיים מאבק בין הילידים השחורים ובין
המיעוט הערבי שעסק בעיקר בסחר עבדים. הגנרל הבריטי גורדון שלט בסודאן מטעם השלטון
המצרי ופעל נמרצות נגד סחר העבדים אולם לאחר שעזב פרץ במקום מרד שהונהג בידי
מוסלמי מקומי בשם מחמד אחמד שכינה עצמו 'מהדי' (משיח).
זהו הרקע
לעלילת ספרו של הסופר הפולני הנריק סנקביץ' (עוד עליו בהמשך) - 'במדבר וביער עד'
(זהו שמו של הספר בגרסתו החדשה, קדמו לו שלשה תרגומים ובהם שם הספר היה 'בישימון
ובערבה' או 'בישימון וביער העד', אינני דובר פולנית אך לפי מה שבדקתי במתרגם של
גוגל, כל האפשרויות קבילות...).
שני
ילדים של מהנדסים אירופאים בתעלה, סטש הפולני בן ה - 14 ונל הבריטית בת ה-8, נחטפים
בידי ערבים תומכי המהדי ומובלים לחרטום (שנפלה בידי המהדי ומפקדה הגנרל גורדון
נהרג) ומשם במסע פתלתל לכיוון דרום – אל תוך הג'ונגל האפריקני. אי שם בדרך מצליח
סטש לחסל את שוביהם אולם עתה הם נמצאים במקום לא ידוע באפריקה עם קצת ציוד ומעט
אנשים. מה עושים עכשיו? הסיפור מספר את הדרך שבה מצליחים השנים לחזור לחיק אבותיהם
(נו מה חשבתם ? שלא יהיה סוף טוב ? אולם כמו במבחן במתמטיקה, הסוף אינו חשוב כמו
הדרך.
זהו ספר
מהעידן הטרום פנטסטי. העלילה ריאליסטית מבחינת המאורעות, הנוף והאנשים. אם פוגשים
מכשף בדרך, הרי שברור שמדובר במתחזה. זהו סוג העלילה שגורמת לילדים לחלום על מסע
משלהם באפריקה (מסע שאולי יתרחש כשיתבגרו אולם סביר שיהיה בניחוח תיירותי...).
הספר,
שנכתב לפני כ 100 שנה, נגוע בתפיסות עולם שאין דרך אחרת לקרוא להם מאשר 'גזעניות'.
יש הבדלה ברורה בין הלבנים והשחורים בספר. כמו שאומר לינדה, שוויצרי שבו נתקלו
הילדים במהלך מסעם: "יש בין השחורים נשמות טובות, אם כי בדרך כלל אי אפשר
לסמוך על מסירותם", אולם יש לזכור שזו היתה תפיסת העולם האירופאית של אותה
תקופה, אשר גם אם סלדה מרעיון העבדות, לא התעלתה עדין להבין שכל בני האדם נולדו
שווים.
הנריק
סנקביץ' הוא סופר פולני מוערך, המבוגרים אולי מכירים אותו כמחבר הספר 'קוו ואדיס'.
בשנת 1905 הוא זכה בפרס נובל לספרות על יצירתו. ספרו זה ראה אור לאחר קבלת הפרס.
הספר תורגם לעברית כבר בתשפ"ח ולאחרונה תורגם שוב בידי מיכאל הנדלזלץ ויצא
לאור בספרית מעריב.
(פורסם ב 'גושארבע')
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה