אני
לא קומיסר שמחלק פתקאות של 'כזה ראה ובחר'. אבל את דעתי בכל זאת מצאתי לנכון לפרסם.
אני מקווה שיהיה מי שימצא תועלת בדברים אלו.
בבחירות
לראשות המפלגה אני אבחר בנפתלי
בנט. אמנם יש לי השגות לא מעטות
על התנהלותו (בעיקר בתחום הפנים-מפלגתי) אולם אי אפשר להתכחש לכריזמה שלו,
לרטוריקה המשכנעת שלו ולנאמנות המוצהרת שלו לערכי הציונות הדתית. אני מקווה
שהאשראי שאנחנו נותנים לו יחזקו את הביטחון שלו הן כלפי חוץ והן כלפי פנים ויאפשרו
לו לאמץ מודל משתף יותר של מנהיגות.
אורי
אורבך
אורי
אורבך הוא הראשון ברשימה שלי, לא בגלל ההומור שלו (תכונה חשובה ללא ספק) או בגלל
היותו חלוץ העיתונאות הדתית בדורנו. שלש סיבות יש לי בשביל לתמוך באורי אורבך.
הראשונה
היא הקיום הנמרץ של מצוות 'לא תגורו' הפוליטית. אורי לא חושש להביע את דעתו. בלי
להתלהם, בלי להעליב, עם קורטוב של הומור עוקצני, הוא אומר את דעתו הכנה לקיצונים
מכל הכיוונים, לשמאל, לימין, הפוליטי, הדתי, החברתי. הוא היה הראשון לצאת בתמיכה
גלויה בניר ברקת, ברב דוד סתיו וברובי ריבלין. לא עושה חשבונות פוליטיים של רווח
והפסד אלא תומך במי שראוי לתפקיד. ובכל זאת כשהנשיא ריבלין ביטל את הופעתו של
בניון, היה זה אורבך שהגיב, בנימוס ותקיפות. אפשר אולי לא להסכים, אולם אי אפשר
להתעלם מהיושרה הפוליטית המצטרפת ליושרה האישית.
סיבה
חשובה לא פחות היא העובדה שמדובר באדם שבא לעבוד והוא אכן עובד. המשרד לאזרחים
ותיקים ששימש עד לא מזמן כתירוץ לעוד משרה ממשלתית, הפך תחת השר אורבך למשרד
פעלתן, יוזם ובועט. 'שלישי בשליקעס', כיתות מבוגרים בבתי ספר, שרות לאומי
לפנסיונרים, פרויקט 'והגגדת לבנך ' (תעוד מורשת יהודי ערב ואיראן) ועוד.
הסיבה
השלישית היא הסיבה האידאולוגית. אני מזהה את עצמי עם הזרם המרכזי של הציונות
הדתית. זרם שמקפיד על שמירות מצוות ולא רואה שום סתירה בין עובדה זו ובין השכלה אקדמית,
צריכת תרבות כללית, ערכים כמו קידום מעמד הנשים, זכויות אזרח ועוד. להערכתי, אורי
אורבך הוא כיום הסמן הבולט ביותר וכמעט היחיד של זרם זה בהנהגת המפלגה. בהקשר זה
הרצון שלי לחזק את הייצוג של זרם זה ישפיע מאד על בחירת שאר המועמדים.
שולי מועלם-רפאלי
גם
שולי מועלם-רפאלי מייצגת את הזרם המרכזי של הציונות הדתית, הוסיפו לכך את רגישותה
לנושאים חברתיים, את ההכרה שלה בחשיבות עולם התורה הנשי ובכלל – הפעילות
הפמיניסטית – הלכתית שלה והרי לכם אוסף סיבות מצוין להצביע עבורה.
למרות
כהונתה הקצרה בכנסת עד כה, הספיקה שולי לחוקק כמה וכמה חוקים (יחד עם שקד היא
שיאנית הסיעה, אם כי עדין רחוקה מהשיאים של הח"כים בכנסות קודמות) ולטפל בכמה
נושאים חשובים. בעיני היא פוטנציאל שעוד לא הגיע למיצוי וצריך לתת לה את ההזדמנות
להמשיך ולעלות (בעקבות הסרטון שלה אני אשמח את תוסיף ותטפל בנושאי סביבה).
מבין
המועמדים החדשים החלטתי להצביע לאנשים הבאים
אשר כהן
המדיניות
הבסיסית שלי עוינת את הרעיון של רבנים/קציני צבא בכירים/ אקדמאים הקופצים לפעילות
פוליטית. אולם למרות התואר\ פרופ' אשר כהן לא קופץ לפוליטיקה ממגדל השן. הוא מעורב
בפוליטיקה של הציונות הדתית כבר שנים רבות. הוא היה מיוזמי 'כולנו' של שנת
תשס"ח והיה חבר בוועדה הציבורית שניסתה לאחד את השורות בציונות הדתית.
מצד
עמדותיו בנושאי דת, מדינה וחברה, אני מוצא את קולו חשוב ביותר – קולו של הזרם
הנאמן להלכה אך לא נעול כלפי רעיונות ודעות אחרים. בניגוד לרבים אחרים, הוא לא
מדבר מבני מעיו אלא מתבסס על עובדות (מה שמוצא חן בעיני הפן המדעני שבי).
נחמיה רפל
הקיבוץ
הדתי הוא קטן מבחינה דמוגרפית אך גדול מבחינה רעיונית. נחמיה רפל, כמזכיר הקיבוץ
הדתי מייצג את אותה אידאה גדולה של תורה
ועבודה. עבודתו זו (וגם הקודמות לה) מספקות בסיס איתן למחשבה שתפקיד הח"כ לא
יהיה גדול עליו. אמנם יש החוששים מגישה סוציאליסטית מדי של אנשי הקיבוץ, אולם מי
שמכיר את המתרחש גם בקיבוצים הדתיים יודע שהמערכת כיום איננה מקובעת והיא בוחנת כל
הזמן את האידאה אל מול המציאות – בדיוק מה שנדרש מחבר כנסת.
שרה אליאש
מעבר
להיותה פעילה פוליטית כבר שנים רבות בציונות הדתית (גם שרה הייתה חברה בוועדה
הציבורית שלפני שש שנים) שרה אליאש היא אשת חינוך שהקימה וניהלה את אחת האולפנות
הגדולות בארץ. הגישה החינוכית שלה – מקום גדול ואינטגרטיבי, מאד מדברת אלי. יש
להניח שמי שניהל מקום גדול כל כך גם ניחן בכמה תכונות הדרושות לחבר כנסת – הובלת
צוות, ניהול מו"מ, תקשורת עם בעלי דעות שונות, קשר עם הרשויות. אמנם כתושב יהודה יש לי חשד כלפי תושבי השומרון
אבל ברור לי שזה רק סטראוטיפ (וזה שקיבלתי המלצה עליה מאדם שאני סומך עליו – רק
מוסיף).
שמות נוספים
את
שני המקומות האחרונים אני משאיר פתוחים, גם בשביל עצמי וגם בשבילכם. אבל הנה רשימה
של מועמדים ראויים שניתן לבחור מתוכם.
ראשית
– כל חברי הכנסת היוצאת הם ראויים. איילת שקד
ידועה
בפעילותה ולפעמים נדמה כי היא אדוקה יותר ברעיון הציוני-דתי מאשר חברים אחרים
במפלגה. לא אהבתי את שותפותה ביזמת השתקת ישראל היום (לא עיתון שאני מתלהב ממנו)
אבל היא נתנה להבין שהיא חזרה בה. הרב אלי בן דהאן הראוי להערכה על עצם
הנכונות להתמודד. אמנם בקדנציה הקצרה שלו היו כמה פשלות בתחום המינויים כשרבנים
חרדים התמנו לתפקידים (גם כשלפעמים קראו להם 'ציונים דתיים' על שם עברם) אבל בכל
זאת יש לו רצון טוב לשנות ולשפר את מערך שרותי הדת בדגש על נושאים הקשורים לנשים
(אנשים מתוך המערכת מאד מעריכים אותו). אוהבים להשמיץ את מוטי יוגב שהוא 'שתול של תקומה'. אני
יודע שזה לא נכון. מוטי מעולם היה נאמן למפלגה ולדרכה. הטענות שהיו לו על החוקה
היו הגיוניות ולגיטימיות ולדעתי חבל שלא קיבלו דעתו במספר תחומים. גם אם אינני
רואה עין בעין איתו במספר תחומים, הרי שבאופן כללי הוא מייצג דרך חשובה בציונות
הדתית. את ניסן סלומיאנסקי
אני מכיר כבר הרבה שנים והמרץ שלו לא דועך! בקדנציה האחרונה הוא פעל נגד הריכוזיות
והוכיח בכך ובעוד נושאים כשהוא דואג לכלל ישראל ולא רק ל'מגזר' כמו שאוהבים
להשמיץ. גם אבי וורצמן התפרסם
בזכות מיזם 929, אמנם שכ"ל הגבוה לא ממש ירד, אבל נעשו כמה צעדים קטנים
בכיוון.
אבל
אתם חייבים לשים ברשימה שלכם גם אנשים חדשים. את מי לבחור ? מאד תלוי מה הנושא
החשוב לכם. לי למשל חשוב הנושא החברתי ומבין המועמדים החברתיים הבאים נזכיר את הרב
ד"ר דורון דנינו.
זו לא הפעם הראשונה שהוא מתמודד (הגיע 11 בפרימרייז הקודמים). כתושב קיבוץ וחבר רבני
צהר הוא נשמע כמועמד מבטיח.
מי
שחשוב לו לחזק את ההיבט המדיני יכול לבחור ב שמעון ריקלין, פעיל פוליטי ותיק
וגם אחד שיודע לדבר ולהתבטא. הוא אמנם בעל עמדות קפיטליסטיות אך מכיריו טוענים שיש
לו רגישות חברתית. אפשרות אחרת היא דני דיין,
אדם מנוסה בפעילות ובהסברה מדינית. אמנם יש שינטרו לו על עמדתו בבחירות האחרונות,
אבל בתחום המדיני אינני רואה לו תחרות של ממש.
מי
שרוצה עוד נשים ברשימה (מי אמר שחייבים להסתפק בשלש נשים עם הבטחת ייצוג ?) אני
מציע לו לשקול את מועמדותה של ענת רוט,
בעלת תשובה (דתית ופוליטית). אני מודה שאינני מכיר אותה ואת יכולתיה אבל נאמנים
עלי המעידים על יכולותיה. גם סופיה רון
מוריה נמצאת במשבצת זו ומזוהה עם הזרם המרכזי בציונות הדתית אולם
לי קשה לתמוך במועמדת בעלת השקפה הנוטה קפיטליזם. מועמדת נוספת שתענין כל מי שרוצה
למתוח את גבולות המפלגה עוד יותר היא אנט חאסכיה.
מי
שחושב שהזירה המשפטית חשובה יכול לבחור בעו"ד יוסי פוקס, העומד בראש ארגון המשפטנים
למען א"י. אני אמנם מקווה שהוא לא יתנהג בלוביסט של עורכי הדין בישראל (זה לא
התפקיד של ח"כ), אבל בהיבט החוקתי נראה לי שהוא האדם המתאים.
מי
שרוצה לתת קול של עליה, של קשר עם התפוצות יכול להכניס לרשימה את אורי בנק. אני מודה שיש לי קושי אישי
לבחור במי שהיה ממש עד לאחרונה איש תקומה, אבל דעותיו מקובלות עלי (ממש לא תקומה)
ורבים הממליצים עליו. עוד אדם שעבר לאחרונה מתקומה הוא הרב משה סלומון, פעיל חברתי עם רקורד של
עשיה ציבורית. מי שחשובה לו עשיה חברתית יכול לבחור בו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה