יום שבת, 29 באוקטובר 2011

הימין היום – (צריך להיות) ירוק מאד


הבהרה: בכל הדיון שלהלן המונחים 'ימין' ו'שמאל' יתייחסו למחלוקת המדינית בין ניצים ויונים במדינה ולא למחלוקת הכלכלית חברתית בין חסידי ההון וחסידי החברה. בחלוקה האחרונה ברור שהאחרונים יותר נוטים לתפיסת עולם ירוקה, אולם אין זה מוכרח.
האומנם יש קשר בין תפיסת עולם סביבתית ובין תפיסת עולם מדינית ? אולי כדאי קודם שנגדיר לעצמנו מהי תפיסת העולם הסביבתית. אין כאן שום יומרה לתת הגדרה אקדמית אלא הגדרה עממית יותר. כדור הארץ שלנו, ובמובן המצומצם יותר – ארץ ישראל שלנו, הוא מערכת משולבת של דומם, צומח וחי הנמצאים בשיווי משקל בין המרכיבים השונים. הפרה של שווי המשקל הזה יכולה להביא לתוצאות קשות שיש להן השפעות גם על בני האדם. העולם כבר ידע טראומות קשות מעשי ידי הטבע, אבל אין סיבה שבמו ידינו נשחית את העולם בו אנו חיים ונוסיף לעקות הטבעיות. אחת הבעיות בהתנהלות חסרת אחריות היא שלעיתים מי שיסבול לא נהיה אנחנו אלא הדורות הבאים שימצאו את עצמם מול שוקת אקולוגית שבורה. השקפת העולם הירוקה מנסה לדאוג לסביבה ולעודד פיתוח בר קיימא, דהיינו פיתוח המביא בחשבון לא רק את הנזקים המיידיים אלא גם את אלו העתידיים.

יום שישי, 14 באוקטובר 2011

דברי פרידה מאבא הכ"מ


מכיוון שבחול המועד לא מספידים, נאמר רק קצת דברי פרידה שיש בהם משום חיזוק לשומעים.
לפני מספר חודשים סיפר לי אבא שכשהיה בשנה א' באוניברסיטה העברית, שמע קורס בכלכלה חקלאית. המרצה, ששכחתי שמו, אמר בין היתר ששליש מן העולם רעב (להזכירכם – מדובר בדבר שנאמר לפני יותר מ 50 שנה). אבא אמר אז לעצמו, כך סיפר לי, 'אפלבום! מצאת את ייעודך בחיים'.
ואכן אבא דבק בייעודו זה במשך יותר מ- 55 שנה. מחקריו עסקו בהדברת ארבה, שהוא עדין אחד המזיקים הגדולים באפריקה. יחד עם עמיתיו ניסה ליצור עולם שבו יהיה יותר אוכל ופחות רעב. שאלתי אותו אם הצליח במשימה והוא בעגמומיות מה אמר שכיום המצב רק יותר גרוע. אוכלוסיית העולם גדלה מאז יותר מפי שתים (ובאפריקה יותר מפי שלש) ובעיות פוליטיות פנים אפריקניות מונעות יישום של תוצאות המחקרים של אבא. אבל אבא ידע מן הסתם וגם אני יודע שאלמלא מחקרים כשלו – המצב כבר היום היה גרוע יותר.
אבל הדבר המדהים בסיפור הוא המסירות של אבא לייעודו אותו גילה בצעירותו. אנחנו הרי לא נולדים 'סתם'. לכל אחד מאיתנו יש שליחות וייעוד מיוחדים לו, מעבר לייעוד הכלי של עבודת השם. בבחינת שאלת ה' 'את מי אשלח ומי ילך לנו' ותשובת הנביא ישעיהו 'הנני שלחני'.
כיום רבים מחפשים 'קריירה שניה' או 'עבודה חדשה' לאחר שנשחקו או השתעממו או סתם כי זה מקובל. לא כן אבא. הסיסמה שלו, כך מתברר בדיעבד, היתה 'דבקות במשימה'. יש כאן לקח גדול ללמוד ואני אישית מקנא באבא. הלוואי אזכה להתקרב למעלתו זו.

(דברים שאמרתי בעת הלוויתו של אבי מורי פרופ' שלום זאב הלוי אפלבום הכ"מ)

יום חמישי, 13 באוקטובר 2011

מידע על פטירת אבי מורי

צר לי לבשר על פטירת אבי מורי

פרופ' שלום זאב הלוי אפלבום ז"ל

ההלוויה תתקים ביום שישי, א' דחול המועד סוכות 
בשעה 11 בבית העלמין ברחובות.

יושבים שבעה ממוצאי שמיני עצרת ברחובות, רחוב חנקין 8.
זמני תפילות:
           שחרית: ו,ג,ד - 0610, ב,ה - 0600
           מנחה: א-ד: 1645. 


(במוצאי שבת פרשת בראשית ויום ראשון הלל יושב באלון שבות, 
שחרית ב-0700 )


יום שני, 3 באוקטובר 2011

כשל אוסלו


בימים אלו מלאו ח"י שנים להסכם אוסלו הראשון ('עזה וירחיו תחילה'), הסכם שהביא כעבור שנתיים לחתימת הסכם אוסלו השני שחילק את יש"ע לשלשה אזורים A בשליטה מלאה של הרשות הפלשתינית שהוקמה, B  בשליטה ביטחונית ישראלית ואזרחית של הרש"פ ו C בשליטה ישראלית. בשטחי C נותרו פחות מ 5% של ערביי יש"ע.
האופק של הסכמי אוסלו מבחינת הפלשתינים היה ורוד למדי, בודאי אחרי הצעותיו הנדיבות עד לבלי האמן של ראש הממשלה ברק שהחליף את נתניהו שנחשב 'קשוח' (למרות שהסכים להעביר לשליטת הרש"פ עוד שטחים).
אולם הסכמי אוסלו קרסו אל האינתיפאדה השלישית, גלי הפיגועים ומבצע 'חומת מגן'. מעתה החל החיפוש אחר האשמים. האם היו אלו הערבים שפתחו במתקפת טרור או הישראלים שלא הסכימו לוותר מספיק ?
לדעתי הכשל היה בהסכם עצמו. הוא טיפח בשני הצדדים, אם כי בעיקר בצד הערבי, סוג של אשליה שאי שם בעתיד יוכלו הצדדים להגיע להסכמה. הבעיה הייתה שהפער הבסיסי בין הצדדים נותר בעינו. וקו המינימום הערבי היה רחוק מקו המקסימום הישראלי. ההסכם עצמו לא התווה מסלול ברור לפשרה שכן כל הויתורים בשלבי הביניים נעשו על ידי ישראל.
אילו השכילו קברניטי ישראל לשלב בהסכם ויתורים ממשיים של הערבים בדמות סיפוח של שטחים ביש"ע לישראל בכל אחד מהשלבים – היה מובהר מלכתחילה לשני הצדדים מהו המתווה להסכם העתידי ומהם גבולות הגזרה שלו. יתרה מזו, הדדיות טריטוריאלית כזו הייתה יוצרת מצב שבו גם לערבים היה מה להפסיד מעצירת התהליך.
האם אפשר לתקן את המהלך ? ברור שכעת זה יהיה קשה מאד עד בלתי אפשרי. אולם אם ממשלת ישראל חפצה בתהליך שלום בר קיימא, היא חייבת להתעקש על הדדיות, גם בתחום הטריטוריאלי (את רעיון 'חילופי השטחים' יש להוריד מסדר היום ומהר).