יום שבת, 15 ביולי 2006

קינה על גירוש יהודי גוש קטיף וצפון השומרון וחורבן הישובים שם


[1]עוד לא תמו צרות חודש אב
ובאב תשס"ה גוש קטיף חרב
ושקול החורבן לשרפת בית אהב[2]
על כן יקוננו כל ישראל קדושיו.

איכה אלי נקונן מאליו[3]
נשכח גוש קטיף ומפעליו[4]
עלה הכורת וחרש עליו[5]
חרב ונכרת הישוב שליו.
בליל נגב תימנה, חם ולח[6]
פגע רשע ודרכו צלח[7]
וניטשה אוניה מידי מלח[8]
וגורשו יהודי מושב בדולח.
גם עני אביון, אליך יעטיף[9]
ועשיר מהון, דמעות עליך יטיף
אבל שוכן שחק[10], כאשד ישטיף
בגירוש יהודי מושב קטיף.
דץ קוצץ[11] כאיכר עם חרמש
שיבולי ביכורים לעקור מחמש[12]
כחרק ותולע[13] ברגל רומש
גורשו גם יהודי חומש.
היכה בנו מנהיג כחובל בגיגית[14]
הותיר לנו רק דמעה נוגית
לא נשאר דבר משמחה חגיגית
כי גורשו גם יהודי דוגית.
ואקרא אל ה', לתפילתי לא ענני
שיוועתי לפניו, ביקשתי ולא חנני
יושב מרום עטה גלימת דין, ודנני
וגורשו יהודי נצר חזני.
זה שבכה והיליל על ימי בן דינאי[15]
יאלם דום עת ישמע על זכרוני
ואיך תצאנה תפילות מבין שיני
כי גורשו יהודי אלי סיני.
חשך עולמנו, נותרנו בלי מאור
עבשה העיסה, נותרה בלי שאור
צחקי וצהלי, יושבת בת יאור[16]
כי גורשו יהודי גן אור.
טרם נשמע שכזה לידידים
ארץ ושמים נחרדים מעידים
בראותם יהודים מגרשים יהודים
ומחריבים את הישוב כדים.

ירח אב עוד האריך מענית[17]
לא זעו פניו, דמו לגרניט[18]
וגזר הגוזר עם כנס חמסנית[19]
גירוש וחורבן על ניסנית.
כדלים ורקים אליך נעטיפה[20]
זעקנו וקראנו יחד ולא נעדיפה
אלו שהשלטון להם החטיפה
וגורשו תושבי תל קטיפא.
למול אכזר כיענים במדברים[21]
נחלצו לעזרתו עמך כגורים[22]
אך לא עמדו בפרץ גיבורים
גורשו יהודים גם מנצרים.
מי לא מילא פיו יללה ולא יודה
הוותנו היתה ואח לא פדה יפדה[23]
את אחיו מגזרת רודן רודה
כי גורשו יהודי פאת שדה.
נהרו גברים נשים וטף בהמון
נדחפו לגדרות כפר מימון
עליהם גבר קול הממון
וגורשו יהודי בני עצמון.
סוערים מים אל רוחך בעים[24]
גלים נוהמים לא שוקטים דים[25]
כסופה עלו רבים כחול הים
גורשו קומץ תושבי שירת הים.
על אפיקי נגב כאייל נערג[26]
כל היום דומה כעליך נהרג[27]
כנכרי מושלך מאחורי הסורג[28]
הושלכו מביתם יהודי מורג.
פסק כל דיבור ואומר ניטל
וכל לב יהודי נחמץ ונקטל
ראשינו רסיסים כי יבש הטל[29]
בגירוש יהודי גני טל.
צדיק הוא ה' וסולח למרים
אך עת משחית שוּלח מֵאַיָם
לא יבחין ויפגע בצדיק קיים[30]
כך נשחתה ונחרבה רפיח ים.
קרענה בנות ציון כל שהרון ורדיד[31]
אויה לנו שהייתה בנו יד ידיד
שבנו ראינו עם יהודי נדיד
בגירוש יהודי מושב גדיד.

רם ונישא דגלנו, בבואנו ציונה[32]
היום יבכו וילילו, כל בני המונה[33]
קופל הדגל ומקהלות לא תרונה
בגירוש יהודי כרם עצמונה.
שברי הים מעלים עוד גלים[34]
חרבו נפלו סוכות דגלים
ורבבות חיל יכולים ומסוגלים
וגורשו מביתם יהודי נווה דקלים.
תלו עוללים עיניהם במרום[35]
תפילתם כערבות[36] שחקים נערום
ולא שעית לפלל בני מרון[37]
גורשו יהודים מכפר דרום.
הלא מני קדם רדפונו כנענים
אדומים, יונים, רומאים וגרמנים
ועתה אחינו, חשבנום נאמנים
גירשו והחריבו גנים בגנים.
לך פנינו תומך עני ורש[38]
שלא אותנו בן האמה יירש[39]
ולא עלה לנו שום מדרש
וכפר ים נחרב ונגרש[40].
ליל הקיץ בוער כתנור
בוכה בשמים נהר די-נור
ועל הארץ לא האיר לנו נור
כבו הנרות בישוב שא-נור.
[אלה אזכרה ולבי אהמיה
אף מתים קדושים לא זכו לתנומה
בקום עלינו גוים איווינו נקמה
אך מפשעי אחינו אין זו נחמה
חנון השמעת כזאת מעולמים ?
באים לכובשם ואינם נלחמים
לאחות רכת עין מסרה סימנים
מאחיהם ציפו לגבורת רחמים
זאבי ערב[41] על במותינו רננים
גם בחצריך ישמעאל לנים
קנא לביתך, ישיבות וגנים
אמור לרחל "ושבו בנים"[42].][א]
קומי מעפר בת עם אל
עוד בטרם יבוא גואל
נשוב נבנה חרבת אריאל
כי לא ישקר נצח ישראל.

(פורסם ב'הצופה' ומופיע גם באתר 'שיתופיוט')



[א] שלשת הבתים האלו נכתבו על ידי ר' עזרא שבט שאף העיר מספר הערות מחכימות ששוקעו בהערות.


[1] הקינה מבוססת על הקינה של הקליר 'איכה ישבה חבצלת השרון' על עקירת משמרות הכהונה מישוביהן.
[2] בדומה למה שייסד הפייטן קלונימוס ב"ר יהודה על פרעות תתנ"ו: "כי שקולה הריגתם להתאבל ולהתעפרה / כשרפת בית –לקינו  האולם והבירה"
[3] על יסוד הקינה של הקליר על המלך יאשיהו 'איכה אלי קוננו מאליו'
[4] בדומה לקינת הקליר על המלך  יאשיהו 'ולא נזכר לו שיגוי מפעליו'.
[5] בדומה לקינה של עשירי בטבת 'אזכרה מצוק'.
[6] בניגוד לשיר הידוע על הקמת פתח תקווה 'בבוקר לח בשנת תרל"ח' ששם השיר עוסק בבניית הארץ וכאן בחורבנה.
[7] על פי ירמיהו י"ב א : " מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה".
[8] על בסיס הפיוט של ליל יו"כ 'כי הנה כחומר'.
[9] על פי הפסוק בתהילים ק"ב א, פסוק זה הולחן והושר בימי הגירוש.
[10] על פי הפיוט לימים נוראים 'אתה הוא –לקינו / בשמים ובארץ'.
[11] על יסוד הפיוט של  הקליר לפורים 'אץ קוצץ בן קוצץ'.
[12] מ' במשמעות של 'מאשר', 'חמש' במשמעות של חיזוק.
[13] הבית אמנם מדבר על ישוב בשומרון אולם יש כאן רמיזה על הירקות נטולי התולעים של גוש קטיף.
[14] גם מכה בגיגית שזה דימוי אירוני וגם מי שמשיט ספינות בגיגית מים וזה דימוי לעגני.
[15] על פי משנה סוטה ט' ט. נזכר בקינת הקליר לתשעה באב 'שבת סורו מני'.
[16] מצריים שקיבלו אחריות על הגבול.
[17] עיין הערה 5.
[18] התנהגות החיילים על פי תיאורי המגורשים.
[19] הכנסת.
[20] עיין הערה 9 לעיל.
[21] על פי איכה ד' ג.
[22] על פי ירמיהו נ"א לח.
[23] על פי תהילים מ"ט ח.
[24] על פי ישעיהו י"א טו.
[25] על פי ישעיהו ח' ל.
[26] על פי בתהילים מ"ב ב.
[27] על פי תהילים מ"ד כג.
[28] בבית המקדש – הגבול אליו מותר לזר לגשת. לכאורה זרים אנו בארצנו.
[29] בניגוד לשה"ש ה' ב.
[30] על פי ב"ק ס.
[31] רומז לישעיהו ג'.
[32] על פי השיר הציוני 'שאו ציונה נס ודגל'.
[33] על פי יחזקאל ל"ט.
[34] על פי תהילים צ"ב ד.
[35] על פי ישעיהו מ' כו.
[36] מו"ק כ"ה:
[37] על בסיס המשנה בראש השנה פ"א מ"ב. וכן מופיע בפיוט 'ונתנה תוקף'.
[38] על בסיס הפיוט של ליל יו"כ 'כי הנה כחומר' (על פי תהילים פ"ב ג).
[39] על פי בראשית כ"א י.
[40] על פי ישעיהו נ"ז כ.
[41] על פי חבקוק א' ח וצפניה ג' ג, במקור 'ערב' בשני סגולים ואפשר בפתח וקמץ.
[42] על פי ירמיהו ל"א טז (וכן באיכה רבה סיפא של פתיחתא כד).


אין תגובות: