יום רביעי, 1 בפברואר 2006

בוזגלו, צבי-יהודה בוזגלו


פעם מזמן, כשאהרן ברק היה 'רק' היועץ המשפטי לממשלה, הוא החליט,לפתוח בחקירה פלילית נגד אשר ידלין, שהיה מועמד מטעם מפלגת השלטון (מפא"י) לתפקיד נגיד בנק ישראל. ידלין נחשד בקבלת שוחד, הורשע ונידון לחמש שנות מאסר. ברק טבע אז את המושג 'מבחן בוזגלו'. הכוונה הייתה שאי אפשר לתת לאדם אחד לחמוק מענוש רק בשל מעמדו וקרבתו לשלטון, בעוד שהאדם הפשוט ברחוב חוטף את כל זעם משפט הצדק.
השם 'בוזגלו' לא נבחר באקראי. באותם ימים הייתה האליטה בארץ (פוליטית, כלכלית ותקשרותית) אשכנזית כמעט לחלוטין ושם 'בוזגלו' נועד לרמוז לפער העדתי [שונה אך דומה הוא המאבק נגד עונש המוות בארה"ב, שם נטען שסיכויו של פושע שחור לעלו לגרדום גבוהים פי כמה מסיכויו של פושע לבן].
טוב, זה היה בתשל"ו (76), היום דומה שמתגלה פרצוף נוסף של 'מבחן בוזגלו'. הפעם עומדים אנו משתאים לנוכח הנחישות של ממשלת אולמרט להשמיד ולהרוס את בתי הקבע בעמונה שעליהם נטען כי אינם חוקיים – 'מבחן צבי יהודה בוזגלו'.
נניח שאכן יש בעיה משפטית בבתי הקבע של עמונה (תובב"א). לו יהי כך. האמנם נקיות ידי שלטונות החוק (נתעלם לרגע מהתשובה הצינית שידיהם דמים מלאו) ? אוהבים להזכיר את עשרות אלפי הבתים הבלתי חוקיים בתוך הקו הירוק (רובם ככולם במגזר הערבי), מדי פעם עולים לדיון הישובים הלא מוסדרים של הבדווים בנגב (אף פעם הם לא נקראים 'בלתי חוקיים'). ומה לגבי ערי הקניונים שנבנו לאורך מישור החוף ועליהם נטען כי נבנו שלא כדין על אדמה חקלאית ? האם שכחנו כבר את (אי) אכיפת החוק שמירת שבת או מכירת חמץ ?
רוממות החוק שבפי דוברי השלטון בארץ אינן אלא אחיזת עינים. לא רק שאילו היה החוק עומד לנגד עיני היועץ המשפטי והממשלה כולה, היה ראוי לפתוח באכיפת החוק במקומות המועדים לכך, בישובים שיש לאל ידם להשיג בקלות היתרי בניה, אלא שהדי החורבן של אב תשס"ה עדין טריים בזכרוננו, עת הושמו לעיי חורבות ישובים חוקיים למהדרין בשל גחמה לא ברורה של שלטון השמאל. לא החוק הביא את 'שלום עכשיו' לעתור לבג"ץ, רק הרצון לראות עוד ועוד בתים חרבים.
הממשלה, ששה אלי הרס, שכחה את מבחן בוזגלו. במפתיע, נשכח המבחן גם על ידי בית המשפט העליון שבנשיאותו מכהן עתה... אהרן ברק.