יום ראשון, 11 ביולי 2004

שמץ של חזירות

דווקא כמי שקרא את מאמריה של ד"ר שמש ומטבחו הביתי הושפע מהם במידת מה, אני מרגיש צורך להעיר על מאמרה ('הצופה' גליון י"ג בתמוז).
מקהלת הלעג (בציבור הדתי) שקידמה את הצעת החוק של חברי הכנסת של 'שינוי' לא נגעה, למיטב הבנתי לעצם החוק, אלא לניגוד המשווע שבין החוק ומגישיו.
אחת הסכנות האורבות לפתחו של הצמחוני הוא טשטוש הגבולות שבין אדם וחיה. וכך כותב הרב קוק במסתו המפורסמת בעניין הצמחונות כשהוא נדרש לשאלה, מדוע הותרה אכילת בשר לצאצאי נח, בשעה שהעולם הטרום-מבולי היה צמחוני:
"כמה מגוחך הדבר, כל עוד טומאתו בו, יפשוט טלפיו ויפנה לו לדרך צדקה הרחוקה להתחסד עם בעלי חיים, כאילו גמר כל חשבונותיו עם בני אדם הברואים בצלם א-לקים, כאילו כבר העמיד הכל על נכון, כבר העביר את שלטון הרשעה והשקר, שנאת עמים וקנאת לאומים ... כאילו כל אלה כבר אפסו מן הארץ, עד שאין לה לאותה החסידה האנושית במה להצטדק כי אם להעמיד על נכון מוסרה, בדבר בעלי החיים"
ולא שאי אפשר לנסות ולקדם מספר עניינים בו זמנית, ד"ר שמש בעצמה מודה שלו הייתה ההצעה מגיעה מחוגים דתיים, היא לא הייתה זוכה לאותה מקהלה לועגת. אולם דווקא 'שינוי', התומכת המובהקת במדיניות הכלכלית הניאו-ליברלית על שלל עיוותיה החברתיים, דווקא היא תעסוק בזכויות בעלי החיים ? מאות אלפי בעלי חיים מהמין האנושי חיים מתחת לקו העוני, בית המשפט והממשלה מתדיינים מהו הסכום המינימלי הדרוש לאדם לשם חיים בכבוד (ואני לא מדבר על אלפי אנשים הנמצאים בסכנת גירוש מבתיהם) ולחברי הכנסת של שינוי אין במה לעסוק אלא בבעלי חיים. אין מה לדבר על חוגים לילדים (אלא למי שהפרוטה בכיסו), אבל 'העשרה סביבתית לחזיר' זה מה שחשוב ? הלא זוהי בדיוק המכשלה שעליה מדבר הרב קוק (וגם הוא מדבר על טלפים ודוק).
הבה לא נטעה. כל מה שכותבת ד"ר שמש, הוא נכון וחשוב. ואם היא מלינה על קהות חושים של חברי הכנסת שלנו, יש בהחלט לתמוך בה (אם כי לא היה מזיק שלציונות הדתית היו תריסר ח"כים ומעלה, מה שהיה מאפשר להם ביתר קלות להתפנות ל'זוטות' מעין אלו ואחרות חשובות לא פחות). אולם הלעג המופנה כלפי 'שינוי' יש לו בהחלט מקום.

(פורסם בהצופה)

אין תגובות: